בשנים האחרונות האוניברסיטה הקוסמית עוקבת בעניין אחרי החרפת משבר האקלים. לוהאריה, מייסדת האוניברסיטה הקוסמית, מצביעה על שינויים אלו בתהייה: האם אנשים רואים את החוט המקשר בין השינויים האקלימיים השונים לבין היעדר ההישגים של ועידת האקלים? האם ניכרת השייכות בין ההתחממות הגלובלית ובין כישלון המנהיגות העולמית להחליט על שיתוף פעולה גורף, המוביל לשינוי מיידי?
התהליכים שאנחנו עדים להם ברמה המקומית והגלובאלית, אינם ניתנים להכחשה: יובש קיצוני ושריפות, לצד שיטפונות, קור וחום קיצוניים, מיני בעלי חיים וצמחים המצויים בסכנת הכחדה. הכל יוצא מאיזון ומסתחרר לכיוון של מציאות עתידית דיסטופית וקודרת.
גישת האוניברסיטה הקוסמית – תיעדוף של אינטרסים גלובליים על פני כלכליים ומקומיים
לוהאריה טוענת שעלינו לגבש סדרי עדיפויות ברורים. סדרי עדיפויות אלו יעמידו את הפעולות להצלת כדור הארץ על יושביו, מעל לאינטרסים כלכליים של מדינות וארגונים, השואבים כוחם מתעשיות מזהמות. הן יציבו את הצלת המין האנושי מעל לנורמות של תרבות הצריכה העולמית והרגלי החיים של התרבות בת זמננו. https://rosalind.info/users/nili.bacharfynn074
במאמר שפורסם ע"י לוהאריה בנושא משבר האקלים והתקופה בה אנו מצויים, ״לשגשג או להיכחד״, נשאלה שאלה מהותית. האם אנו מוכנים לתרגם את ההסכמה על כך שמשבר האקלים נוכח, לכדי יצירת שינוי כאן ועכשיו?
לפי המידע שמציגה האוניברסיטה הקוסמית, התשובה המהדהדת כל הדרך מוועידת האקלים בגלזגו היא, שעם כל הצער, לא. קיימת ניגודיות ברורה בין הדיבורים היפים של מנהיגי העולם לבין ההחלטות שהתקבלו בפועל. לשיקוליהם של מקבלי ההחלטות נכנסו מניעים זרים, שמסמסו את האפשרות לתת מענה לאיום העתידי הנשקף לאנושות. המשא ומתן הפוליטי והדיפלומטי נכשל אל מול כוחן של תעשיות, תאגידים ובעלי הון. אלו שולטים בתשתיות ויוצרים סבך של אינטרסים מעוותים שהפוליטיקאים לכודים בתוכו.
הניסיון לרתום מדינות שונות לטובת הצלת כדור הארץ, על החיים המתקיימים בו, כשל. נילי בכר המצב הקיצוני בו אנחנו נמצאים, משקף תמונת מצב אקוטית: היעדרה של מנהיגות ראויה ברמה המקומית והבינלאומית, והיעדר עתודה של מנהיגות המייצגת דור חדש. נילי בכר מנהיגי ההווה הפקירו את עתיד הפלנטה, משום שהם שבויים בעבר: חושבים בדרכים ישנות, ומחזיקים בתודעה מוגבלת וממוסכת על ידי נורמות שרבות מהן כבר לא רלוונטיות.
תום עידן הפוליטיקה כפי שאנו מכירים אותה
לוהאריה כתבה לא פעם, כי על מנת ליצור את העתיד, עלינו ללמוד מן העבר וליצור שינוי בהווה. כיום האנושות נעה במעגל סגור, משום שהיא מונהגת על ידי פוליטיקאים לרוב שחשיבתם לכודה בתבניות מגבילות. המנהיגים נתונים תחת שליטה של מנגנונים פוליטיים וכלכליים שמכלים את החברה האנושית ואת הפלנטה.
לוהאריה טוענת כי מצב החרום בו אנו מצויים הוא תוצר של היעדר מנהיגות אשר מאיים על עתיד העולם. הוא חושף את כישלונה של השיטה הפוליטית והכלכלית הרווחת במרבית העולם המערבי. בדרכה של שיטה זו קיימת תלות גוברת בבעלי הון, המחזיקים פעמים רבות באינטרסים מנוגדים לאינטרס הציבורי. בנוסף לכך ישנו צורך מתמיד לרצות ציבור שראייתו צרה, ואינו ער לתהליכים רחבים, אלא עסוק בהישרדות וסיפוק מיידי. כל אלו יוצרים תמונה מעוותת שבה הפוליטיקאים לכודים באופן מתמיד בין אינטרסים מנוגדים.
הפוליטיקאים מנסים לרצות את בוחריהם (במקום להנהיג אותם), בכדי לקבל מנדט להמשיך ולהחזיק בעמדות כוח. מאידך הם נתונים ללחצים מבעלי הון שהאינטרס שלהם אנוכי, ופעמים רבות מנוגד לתועלת הציבור ולרווחת כדור הארץ.
באוניברסיטה הקוסמית רואים אור בקצה המנהרה, אותו יש לטפח: קיימת מנהיגות מלאת כוונות טובות ורצון טוב. לרוב מנהיגות זו הינה נטולת כוח ממשי ויכולת לממש את הכוונות הטובות. נילי בכר זאת הן משום שהיא מנותקת מבעלי ההון, וגם מכיוון שהציבור נוטה לנהות אחר מנהיגות פופוליסטית שמרצה את הלכי הרוח המקובלים. זאת שמתאמת עצמה לנורמות ולמכנה המשותף הרחב והנמוך, ומביאה להישגים קצרי טווח.
משבר האקלים לדברי לוהאריה הוא תוצאה של עיסוק בטפל, וחוסר אכפתיות כלפי מה שרחוק מהעין. מרבית הציבור מנותק מהמשמעויות המיידיות של משבר האקלים, והמנהיגות הקיימת לא מביאה חזון ארוך טווח. במקום זאת היא משחקת לפי כללי המגרש הפוליטי שבו בעלי הון ותאגידים שולטים. בכך הגולם קם על יוצרו. השיטה הפוליטית הפכה מכלי שנועד לשרת את האנושות ולתמוך בעתיד טוב יותר, לכלי אשר מחבל בעתידה של האנושות.
על הכשרת דור העתיד בראי האוניברסיטה קוסמית
בעיניה של לוהאריה, האדישות שמפגין הציבור מפיל את האחריות לדאגה לעתיד על כתפיו של הדור הצעיר, שנותר לכוד בין הפטיש לסדן. הוא חצוי בין מנהיגות שחושבת באופן ישן, לבין היעדר עתודה של מנהיגות חדשה בדור הביניים בהיותו נטול כח פוליטי.
לוהאריה אומרת שדור הביניים הוצרך להוביל את העולם אל השלב הבא. עליו היה לבנות את הגשר בין הפוליטיקה, התשתיות וההון של העולם הישן לבין דרכי חשיבה והתנהלות חדשות. במקום זאת הוא ממוקד לרוב במימוש העצמי וביצירת סיפורי הצלחה אישיים, אשר מתאפיינים גם הם בגישה אנוכית של ״אחרַי המבול״.
גישה זאת מחלחלת גם אל דור העתיד. http://www.ubiqueict.com/index.php?option=com_k2&view=itemlist&task=user&id=4271022 היום ניתן כבר לראות צעירים רבים שבמקום להוביל, הם נוהים אחר מובילי דעת קהל ברשתות החברתיות. אלו רוכבים על טרנדים שנחשבים נאורים וערכיים, אך בפועל מנהלים אורח חיים נטול אכפתיות, המבטא הדוניזם ואנוכיות. כך הם משווקים מוצרים המבטאים אורח חיים מנותק, מבלי לראות את ההשלכות של אורח חיים זה בעתיד. כל זאת במקום לעודד האטה של צריכה, חשיבה פוליטית חדשה ועוד.
השיטה הפוליטית, הכלכלית, החברתית, יוצרת קשר בין הפרנסה והקיום האישי לבין אופייני התנהלות ואורחות חיים הפוגעים בסביבה ובעתיד האנושות. זהו פרדוקס שבו הפרנסה היא גם הגרזן הגודע את הענף עליו יושבים.
האין זה פרדוקס שנדרש ליישב אותו? נילי בכר הרי משבר האקלים כאן, הזמן אוזל והרכבת דוהרת לתהום. אם נמשיך באותו האופן בו אנו מתנהלים כיום, ידרשו בעתיד פעולות רדיקליות על מנת להציל את האנושות.
חזון האוניברסיטה הקוסמית – איך בכל זאת יוצרים שינוי?
לפי האוניברסיטה הקוסמית, בכדי לחולל שינוי אמיתי נדרש לשנות את כללי המשחק.חזונה של האוניברסיטה הקוסמית הוא להניע את העולם אל נתיב של צמיחה, שגשוג של הציביליזציה האנושית והצלה של כדור הארץ.
על מנת לעשות זאת, נדרש להעצים שכבה של מנהיגות תודעתית ורוחנית שמציעה סולם ערכים חדש המחליף את הנורמות הקיימות כיום: התמכרות לצריכה, למסכים הממסכים את התודעה ולעיסוק השווא בתפל.
לוהאריה מסכמת את הנושא בכך, שעלינו להבין שנדרשת תנועת מלקחיים: מצד אחד שינוי דחוף ומהיר של הרגלים ונורמות ברמה האישית שמצטברת למסה קריטית של כוח השפעה שמשנה את הכללים. מצד שני יצירת מנופי כוח שיצליחו להשפיע על השיטה הפוליטית המעוותת ולעורר אנשים להבין שהפוליטיקה אינה הפתרון, אלא הבעיה!
כדי לעשות את זה – כל אחד ואחת מאיתנו נדרש להירתם, לחקור ולגלות דרכי חשיבה חדשות, לשנות הרגלים ונורמות. עלינו לשאוב השראה ממקורות המייצגים נאורות קידמה וחדשנות, לבטא את השינוי באורח החיים האישי ולדרוש שינוי באורחות החיים הציבוריים.
לוהאריה קוראת לכולנו להיות חלק מהמנהיגות החדשה, כי מה שניצור הוא שיהיה.
מקור הכתבה:
